אמ'לק - אפשר לצלם כוכבים (כמעט) תמיד
זה לא באמת חוסך לכם מלקרוא את המאמר, אז אחרי שאני עשיתי את הצעד - תעשו אותו גם אתם!
ועכשיו ברצינות - אפשר לצלם כוכבים לאורך כל השנה, הכול קם ונופל על זיהום אור ומזג אוויר
כלומר, אנחנו מחפשים מקום חשוך שמעליו שמיים בהירים, וזה מספיק, מבלי להיכנס כרגע לצילום של קונסטלציות כוכבים כלשהם או קומפוזיציות מסוימות שמן הסתם אלה משתנים שמשפיעים על המועד הספציפי בו נבחר לצלם וגם המיקום הספציפי בו נבחר לצלם. אגב, בקרוב יהיה מאמר נוסף בנושא "איפה מצלמים כוכבים?" כהשלמה למאמר זה
שבילי כוכבים מעל מכתש רמון, במסגרת סדנת רודפי הכוכבים. עקרונית, התמונה הזו אפשרית לביצוע לאורך כל השנה..
רגע, כוכבים לא מצלמים רק בקיץ?
רוב האנשים חושבים בדיוק את זה, לרוב בגלל מטר המטאורים השנתי הלא הוא מטר הפרסאידים המפורסם שמתקיים בכל אוגוסט ומושך אליו עשרות אלפי צופים וצלמים מרחבי הארץ וכמובן עשרות מיליונים ברחבי העולם. האמת שזה גם בגלל תנאי מזג האוויר, ובצדק - אצלנו קיץ הוא קיץ ובד"כ בתקופה של מאי-ספטמבר ניתן ליהנות משמיים בהירים מצד אחד ומתנאים נוחים לצפייה וצילום כמו טמפרטורות נעימות.
אגב, מוזמנים לקרוא את המדריך שכתבתי על צפייה וצילום מטר מטאורים
אז לא, כוכבים מצלמים כל השנה, פשוט בגלל התנאים הנוחים שציינתי לגבי הקיץ, רוב הפעילות הצילומית וגם התצפיתית מתבצעת בקיץ, שכן בחורף גם מאוד קר במקומות חשוכים כמו בלב הנגב, וגם יש סיכוי הרבה יותר גבוה לעננות ובכלל מזג אוויר שיימנע את החוויה כפי שנרצה לחוות אותה.
דוגמה לתמונה שצולמה בחורף! שביל החלב מעל שטח אש במסגרת סדנת סיירת רודפי הכוכבים, מרץ 21'
יש עוד סיבה מדוע הקיץ נחשב לעונת צילום הכוכבים
במהלך הקיץ בחצי הכדור הצפוני, כלומר אצלנו בין היתר, ניתן לראות בבירור (ממקומות חשוכים מספיק) את ליבת גלקסיית שביל החלב, שמהווה כ"אטרקציה" הצילומית ביותר בעולם צילום הכוכבים. עיקר הזמן שרואים אותה הוא בקיץ אבל אפשר גם באביב, גם בסתיו ולזמן מועט מאוד בחורף. התנאים של הקיץ מבחינת מזג אוויר הן בתנאים בקרקע והן בתנאים בשמיים, מאפשרים תנאים אופטימליים יחסית כאשר אצלנו בישראל לא אמורות להיות יותר מדי הפתעות בתקופה הזו, ואפשר בוודאות כמעט מוחלטת לצפות ולצלם את הליבה של הגלקסייה. אבל כפי שציינתי לפני 2 משפטים - יש עוד זמנים חוץ מהקיץ לצלם אותו, ומנגד אפשר לצלם כוכבים כל השנה ועקרונית גם את שביל החלב ניתן לצלם בזמנים אחרים - פשוט לא בהכרח את הליבה אלא חלקים אחרים שלו. הם פחות נחשבים "אטרקטיביים" אולם לאחרונה יותר ויותר מצלמים את החלקים הנוספים של שביל החלב ברחבי העולם וגם קצת בארץ, חלק מזה מתוך הרצון שלי לקדם את זה דרך הקהילה בדרכים שונות
זה האשם שבגללו רודפים אחרי כוכבים בעיקר בקיץ - המרכז הגלקטי של שביל החלב. צולם במסגרת סדנת רודפי הכוכבים במכתש רמון
"העונה" של שביל החלב
חוזר ואומר - כוכבים מצלמים כל השנה, ועקרונית גם את שביל החלב ניתן לצלם כל השנה, בכל תקופה ובכל זמן בלילה חלקים שונים שלו. כשמדברים על ה"עונה" של שביל החלב או בכללי העונה של צילום כוכבים, מתכוונים ספציפית לתקופה בה רואים את ליבת הגלקסיה, החלק המרכזי והבולט שלה, שגם הכי פוטוגני ומיוחד
את ליבת שביל החלב ניתן לראות כבר החל מאיזור אמצע-סוף פברואר ועד לאיזור סוף אוקטובר-תחילת נובמבר. במהלך התקופה הזו הליבה נמצאת מעל קו האופק, ומה שמשתנה לאורך התקופה הוא:
שעות ספציפיות של זריחה ו/או שקיעה של הליבה
זמני הזריחה והשקיעה של השמש, ובפרט חלונות הזמנים של דמדומים ושעה כחולה
משך הזמן בסה"כ שהליבה מופיעה במהלך הלילה
זוית מעל קו האופק
כיווני אוויר ביחס אלינו
המנח של הליבה מבחינה ויזואלית
המשתנים שציינתי ביחד ישפיעו על כל האופרציה שמאחורי צילום כוכבים - זמנים, לוגיסטיקה, נהיגה, שינה והכי חשוב - קומפוזיציה
יש הבדל עצום בין מצב בו שהליבה זורחת באיזור 23:30 בלילה לעומת שהיא שוקעת כבר באיזור 22:00
וכן הבדל משמעותי בין מנח רוחבי ונמוך מעל קו האופק בכיוון דרום מזרח לעומת מנח אורכי וגבוה בכיוון דרום מערב
כלומר, אם יש לנו פריים מאוד מסוים בראש, עלינו לעשות בדיקות מקדימות בהתבסס על כלל המשתנים שציינתי בחלק הזה של המאמר, על מנת להבין האם הצילום שאנחנו רוצים להפיק בעצם בר ביצוע, גבולי או בכלל בלתי אפשרי
לא לשכוח את כל עניין מזג האוויר שאמנם אני לא מרחיב עליו יותר מדי במאמר זה אבל מציין אותו לא פעם ולא פעמיים שכן בלי תנאים טובים לא נוכל לצלם כראוי ולא משנה איזה בדיקות ואיזה תכנון עשינו מבעוד מועד.
פריים שלקח לי שנתיים להוציא לפועל מהרגע שהתגבש לי בראש, בגלל כל שילוב המשתנים שציינתי
מה לגבי זיהום האור הטבעי היחידי שיש לנו בכדור הארץ?
אחרי שמצאנו לנו תקופה, חודש ואפילו לילה מסוים בו אנחנו רוצים לצלם כוכבים, יש עוד דבר שצריך לבדוק שהוא לא פחות חשוב, ומדובר בברנש שסובב סביבנו כל הזמן, לפעמים רואים אותו ולפעמים לא, לפעמים בלילה ולפעמים ביום, ואני כמובן מדבר על הירח
הירח בעצם מהווה כרפלקטור ומחזיר לנו אור מהשמש במהלך הלילה או היום, תלוי במיקומו ביחס אלינו ובזמנים השונים בחודש
למאור הירח ביחס אלינו יש מחזוריות חודשית, ובכל יום יש הארה שונה פרט לימים שלא רואים אותו בכלל, התקופה שגם נקראת "ירח חדש". לדוגמה, הראשון לכל חודש עברי הוא תמיד "ירח חדש", כלומר אין ירח בכלל במהלך הלילה, ואמצע החודש העברי כלומר ט"ו, תמיד הירח מלא 100%. בין לבין המון דברים משתנים:
עוצמת ההארה
המיקום בשמיים
משך הזמן שמופיע בשמיים
זמני זריחה ושקיעה
נשמע מוכר נכון? כמו ליבת שביל החלב או כל קונסטלצייה אחרת שנרצה לצלם, גם לירח משתנים דומים שמשפיעים על מתי נחליט לצלם וכיצד, ולא פחות חשוב - מה התוצאה שנרצה לקבל
הרי יש הבדל עצום בין 100% הארת ירח לבין 66% עוצמה לבין 19% עוצמה, וזה משפיע על מס' דברים:
כמות הכוכבים שנראה בסביבת הירח וגם באיזורים אחרים בשמיים
משולש החשיפה - הפרמטרים שנקבע על מנת ליצור את הצילומים שלנו
הקומפוזיציה - תושפע מאוד החל מרמת כיווני האוויר, דרך הזוויות צילום ועד לאורך המוקד
שבילי כוכבים בנחל פארן תחת ירח מלא 100%. כיוון הצילום והתאמת משולש החשיפה איפשרו את התוצאה הזו
צולם במסגרת מפגש גיבוש חינמי לבוגרי סדנאות רודפי הכוכבים
תכנון, תכנון ושוב תכנון
מי שמגיע להדרכות השונות יודע שצילום כוכבים מתכננים, או שלא עושים בכלל
כלומר אפשר, אבל אז בונים על פוקסים, ואין פוקסים בצילום כוכבים פרט למצב בו תפסתם במקרה בטעות ובמזל כוכב נופל, ובסוף תגלו שזה בכלל לווין (אבל תמיד יש סיכוי שזה כן כוכב נופל)
גם צילום אדריכלי, צילום חתונה או צילום בעלי חיים - מתכננים, לפחות את מה שאפשר.
במקרה של צילום כוכבים, התכנון בא לידי ביטוי בבדיקה בכלים השונים והכול לצד התכנון האמנותי - הקומפוזיציה, ומכאן כמובן לרשימת המשתנים שציינתי.
ברגע שאנחנו יודעים כיצד אנחנו רוצים שהתמונה תיראה, פחות או יותר, ונעשה את כל הבדיקות המקדימות - הדרך להצלחה בטוחה יותר. כמובן שיכולים להיות הפתעות, מכשולים, אכזבות ותסכול כי בסופו של דבר תמיד יש פער בין הרצוי למצוי, והמפה היא אינה השטח, אבל כשעובדים נכון אז מגיעים לתוצאות, מניסיון!
על מנת לתכנן יש לבדוק את כל המשתנים שפירטתי במאמר, וזה מסתכם בבדיקה של מופע הירח ובבדיקה של מופע שביל החלב או כל קונסטלציית כוכבים שתרצו לצלם (חגורת אוריון/הדובה הגדולה וכ')
יש לי מס' כלים שאני ממליץ עליהם תמיד ובאופן גורף - היישומון והאתר Stellrium והיישומון Photopills, דרכם ניתן לבדוק את כלל המשתנים האלו. המשיכו למטה לפירוט בהרחבה
וזה רבותיי, פוקס. צילום פריים בדיקה לקראת סשן של טיים-לאפס תפס לי כדור אש ירוק שחרך את השמיים. צולם במסגרת סדנת סיירת רודפי הכוכבים בשטח אש בדרום
יישומונים ואתרים לתכנון מקדים של צילום כוכבים
הם מאפשרים לנו לקבל סימולציה של כל מה שנצטרך לדעת לגבי המשתנים השונים - זריחה ושקיעה, זמן הופעה, מסלול הופעה, מנח, זווית מעל קו האופק ועוד. אלה הכלים שאני עובד איתם וגם ממליץ לכל הבוגרים והחברים בקהילה לעבוד איתם
סטלריום / Stellarium
גם תוכנה חינמית להתקנה במחשב, גם אתר בלייב לגישה מכל מכשיר עם אינטרנט וגם יישומון להתקנה בנייד - בתשלום
סטלריום מוכוונת לחובבי אסטרונומיה בעיקר, ומכילה אינסוף מידע על היקום ועם האפשרות ממש לקבל סימולציה של מיקומים, זמנים, הופעות, מרחקים, גדלים והכול בלחיצה של כמה כפתורים
על מנת לרכוש את הגרסה המורחבת בתשלום יש לבצע שדרוג מהיישומון החינמי לאחר ההתקנה
פוטופילס / Photopills
יישומון ייחודי במינו שמוכוון לצלמים ולצילום, לא חושב שיש לו מתחרה ראוי בשום קנה מידה, ולמי שמתקשה בעצמו לדמיין ולתכנן ללא עזרים - הוא הכתובת
יותר מזה, פוטופילס מאפשר לקבל המון מידע בצילום שרלוונטי לצילום כוכבים, ומסייע לחשב ולהבין השפעות של אורכי מוקד, מרחקים היפרפוקליים, עומק שדה, זוויות, מעלות ועוד
יש אפשרות לקבל מידע בפן המספרי, בפן הויזואלי - דו מימד ממבט על ובפן הויזואלי בתלת מימד ע"ב מציאות מדומה בשילוב המצלמה של הנייד שלכם.
זה לא משהו שניתן להסביר כאן במאמר אבל יש שם המון מידע והמון כלים. עם כל הניסיון שלי אני בהחלט גם משתמש בו לעתים על מנת לדייק, לוודא ולברר כל מיני דברים לקראת צילומים שאני רוצה ליצור
אין לה גרסה למחשב והיא לא חינמית, כלומר רק לנייד ורק בתשלום, אבל שווה כל שקל
למעלה, צילום מסך מפוטופילס מכוון לפי הזמן שרציתי. למטה, התוצאה. הפריים היה לי בראש בדיוק ככה, פוטופילס סייע לי לוודא שהוא אכן ייצא לפועל בדיוק כפי שרציתי
בדיקה מהירה של מופע הירח מהנייד / My Moon Phase
יישומון פשוט עם ממשק ידידותי למשתמש וחינם לחלוטין, דרכו אני אוהב לבדוק את מופע הירח כשאני צריך את המידע מיידי וזמין לנקודת זמן או מיקום כלשהם, בגלל שדרך סטלריום או פוטופילס זה לוקח "מעט" יותר זמן ועם יותר צעדים בדרך, ופה זה פשוט ומהיר
בנוסף, יש ביישומון מידע על זריחות ושקיעות של השמש, זמנים של שעת הזהב והשעה הכחולה
לדוגמה, הלילה של שישי ה19.5.23, בו תתקיים סדנת סיירת רודפי הכוכבים בשטח אש. ירח חדש כלומר 0%, לאורך כל הלילה
חשוב לזכור - תכנון צילום כוכבים לא קם ונופל רק על זמנים
המאמר מדבר על "מתי מצלמים כוכבים" כאשר יש צדדים נוספים אותם לוקחים בחשבון על מנת להפיק צילום כזה מרמת החזון ועד לתוצאה הסופית
צריך לקחת בחשבון מזג אוויר, אותו הזכרתי גם במאמר זה, זיהום אור - על כל סוגיו וכל השפעותיו וכמובן את כל העניין הלוגיסטי שכרוך בצילום כוכבים, וזה עוד מבלי להיכנס לחלק האמנותי.
אם עשיתי לכם חשק ללמוד את כל הבסיס של צילום כוכבים - החל מרעיון דרך תכנון ועד לביצוע כולל העריכה, מוזמנים להצטרף למשפחת רודפי הכוכבים!
אצלנו בקהילה מתקיימת סדנת הדגל - סדנת רודפי הכוכבים, שמספקת את הליווי וההדרכה הכי מקיפים ומקצועיים בישראל
מפגש עיוני עשיר בחומר מקצועי, מפגש מעשי חוויתי, מלמד ובלתי נשכח ולא פחות חשוב - הדרכת עריכה מדויקת ומותאמת לצפייה בלתי מוגבלת
הסדנאות מתקיימות בין מאי-ספטמבר כאשר בכל חודש קלנדרי יש סופ"ש אחד מרוכז ובו בד"כ מועד בליל חמישי ומועד בליל שישי. הסדנאות מבוקשות ומתמלאות מהר ומנגד מס' המקומות מוגבל על מנת לספק מענה הדרכתי צמוד ככל האפשר
פרטים על הסדנה ניתן לקרוא כאן, או ללחוץ על הכפתור למטה ולשריין מקום
משתתפי סדנת רודפי הכוכבים מועד יולי 2020 במכתש רמון, בזמן התמקמות ופוקוס עבור צילום טכניקת "שבילי כוכבים"
מוזמנים להצטרף ולעקוב
כל הסדנאות והצטרפות לתפוצה במייל - www.kfirphoto.com/workshops
סדנאות לפי לוח שנה - www.kfirphoto.com/schedule
שיעורים והרצאות - https://www.kfirphoto.com/online-lectures
האינסטגרם של רודפי הכוכבים - https://chat.whatsapp.com/HkLrJ07hiwX3au861sE5RT
קהילת רודפי הכוכבים בפייסבוק - bit.ly/starchasersfb
Comentários