המאמר הזה מוקדש למי שיש תשוקה לטבע, ירוק, מים, מרחבים פתוחים ואוויר נקי
צילום נוף מצריך אתכם לצאת החוצה, אל מעבר לאיזור הנוחות. להגיע למקומות לא מוכרים, אולי גם בתנאי מזג אוויר לא הכי נוחים, לתפעל את הציוד שלכם בהבנה, מקצועיות ויעילות, ולא פחות חשוב - הוא מצריך מכם חיבור אמיתי ואהבה לטבע - כי הרבה לפני הטכניקה, הציוד וכל דבר טכני שנדרש עבור הצילום - והם חלק לא פחות חשוב ועדיין - צריך לאהוב ולהתחבר לזה, בערך כמו כל דבר אחר בחיים.
אתם, המצלמה והטבע.. מה צריך יותר מזה? מתוך מסע צילום לרמת הגולן
צילום נוף הוא תחום ענק בפניי עצמו בעולם הצילום
בקטגוריית "צילום נוף" יש כמה תתי-קטגוריות שכן מדובר בעולם ענק בפניי עצמו
צילום נוף "קלאסי" בטבע - צילום באור יום, זריחות או שקיעות של מרחבים פתוחים והטבע בהתגלמותו וללא מעשי ידי אדם, בדרך כלל
צילום נוף אורבני - צילום שמתמקד דווקא בקומפוזיציות שמבוססות על מעשה ידי אדם - ערים, כבישים, רחובות, תנועת האדם במרחב, הטקסטורות המשתנות ועוד
צילום נוף לילי - קחו את התחום הקלאסי ו"פשוט תכבו את האור" - צילום בשעות החשיכה בתנאי תאורה קשים ומאתגרים, ע"ב אותם כללי הקומפוזיציה ובשילוב של טכניקות חשיפה ארוכה ודגש חשוב על השמיים - שמי הגלקסיה, הכוכבים וקונסטלציות שונות
צילום נוף אבסטרקטי - תחום צילום מאתגר ומרתק הוא צילום אבסטרקט - שגורם לצופה להתעכב אקסטרה זמן על התמונה, לא בהכרח להבין מה צולם ואף לתת אינטרפרטציה שונה במקביל לצופים אחרים. לשלב את זה עם הטבע זה מאתגר, זה מענג ומפתח את הראייה הצילומית
כל אחד ואחת מתחברים לתתי קטגוריה שונה אבל לרוב בעולם הזה יש שילוב. בניגוד לעולם צילום הסטודיו, לדוגמה, בו יש עולמות שונים לחלוטין הן מבחינת נושא הצילום, הציוד והטכניקות, כאן הנושא הוא תמיד נוף רק באספקט משתנה - כזה שהוא ברור מאליו או מסתורי ולא מובן, עם או בלי מעשה ידי אדם והכי חשוב - בעולם הזה יש מקום ענק לביטוי עצמי, בנייה והעברה של סיפור וגם - תרפיה. כי לצלם, נניח, 500 מוצרי מתכת שקצת חוזרים על עצמם בסטודיו - זה באיזשהו מקום סיזיפי, דפוסי ושוחק. מנגד, לעמוד במרחב פתוח, בטבע, עם אוויר נקי, אור משתנה ואתגר טכני ולנסות ליצור מזה אמנות שכל פעם היא שונה - תנו לי רק את זה, זה מספיק. למען הסר ספק - אלה התחושות שלי והדעות שלי, אבל אפילו צלמים מקצועים שעוסקים בתחום, כלומר מתפרנסים מזה - בין אם צילום תדמית, אדריכלות, מוצר, בוקים וכ' - לעתים מגיעים אליי לסדנאות וטיולים כי הם רוצים גם "לנשום", ועושים הפרדה בין צילום טבע ונוף לבין משהו שהוא עבודה עבורם
אז, מה אתם רואים פה? צילום נוף אבסטרקטי
מה הופך את צילום הנוף לתחום כל כך נחשק ומבוקש?
צילום נוף הוא התחום הכי נחשק, מוכר ומפורסם מכל עולמות הצילום. חובבי צילום שרוכשים את מצלמתם הראשונה או המשודרגת - בד"כ עושים זאת כדי לתעד את המשפחה, הטיולים והטבע. התמונות הכי נמכרות בעולם, להבדיל כמובן מעולם העיתונות - אלו צילומי נוף שנמכרים עבור לקוחות פרטיים, משרדים וחללים מסחריים, תערוכות וגלריות, בתי מלון וענף התיירות ועוד. יותר ויותר אנשים מצטרפים לעולם הצילום מדי יום, ומרביתם נכנסים לצילום נוף. אין זה אומר כמובן שכל אחד שנכנס לעולם מתחיל לעסוק בזה או למכור תמונות - זו בניית עסק לכל דבר ועניין ומאפס - ועדיין - יש לא מעט
תחשבו על זה - כשנכנסים לבית של מישהו, איזו תמונה תלויה בסלון? סיכוי גדול מאוד שזה צילום נוף, ולעתים רחוקות צילום רחוב או פורטרטים.
נו? נכון שאתם חושבים על רקע של windows? מתוך סדנת צילום נוף בבתרונות רוחמה
מה הופך צילום נוף לכל כך מאתגר?
בצילום נוף יש לא מעט אתגרים - ציוד, אור, טכניקה, מזג אוויר ועוד - על חלקם יש לנו שליטה ועל חלק לא, ויש הרבה מקום לפספוסים כי בקלות פריים עם פוטנציאל אדיר יכול לצאת הרבה פחות טוב
אתגרים עליהם יש לנו שליטה:
ציוד הצילום - זה נכון שככל שהציוד שלנו מתקדם ומשוכלל יותר, ככה נוכל להוציא תוצאה טובה יותר. הדגש הוא על המילה "נוכל", כי זה לא ודאי כלומר, לא בהכרח. מכירים את המשפט - "זה לא הרכב, זה הנהג"? זה תופס על עוד עולמות מקבילים ובטח ובטח בצילום - יכול להיות לכם הציוד הכי טוב והכי יקר שיש, אבל אם לא תדעו לתפעל אותו או יותר נכון להוציא את מקסימום היכולות שלו - זה פספוס. לכן גם הציוד הוא אתגר - להכיר את היכולות והמגבלות, לתפעל בצורה יעילה ונכונה
לוקיישן לוקיישן לוקיישן - כמו בנדל"ן, כך גם בצילום נוף! עלינו למצוא לוקיישן מיוחד לצילום, וזה בהחלט מאתגר, אבל מה שמאתגר עוד יותר הוא "למצוא" את עצמנו בלוקיישן, כלומר - לוקיישן זו מילה כללית למקום או איזור מסוים. איפה באיזור אנחנו מצלמים? לאיזה כיוון? באיזה גובה? באיזה זמן? מה רואים בכל כיוון? אילו אלמנטים יש בלוקיישן? באיזה זמן בשנה או זמן ביום נגיע אליו? ויש עוד הרבה שאלות.. לכן, כשאנחנו מקבלים מידע על לוקיישן חלומי או מוצאים כזה בעצמנו, העבודה לא תמה, רחוק מזה
טכניקות צילום - ציוד יש, לוקיישן יש, אבל איך נצלם? צילום הרי לא קם ונופל רק על נתוני משולש החשיפה, סוג מדידת האור או מצב פוקוס. כמו שבעולם הבישול יש טכניקות רבות לטיגון, בישול ואפייה - כך גם בצילום נוף. טכניקת הערמת חשיפות ל-HDR, טכניקת הערמת פוקוס, טכניקת חיבור פנורמי, טכניקת חשיפה ארוכה. וגם - אפשר לשלב כמובן בין הטכניקות. זה הופך את הפריים למורכב הרבה יותר לביצוע, אבל מנגד מעלה את האיכות, הפרטים והתאורה, ואם הכול מבוצע נכון זה בהחלט משדרג גם את הקומפוזיציה והתוצר הסופי
עריכה - צילום לא נגמר בקליק ובטח לא מתחיל שם, וגם לאחריו עשינו בערך חצי מהעבודה. יש לנו שליטה מלאה על העריכה לאחר מכן, והעריכה באה לידי ביטוי בטעם האישי שלנו, בניסיון שלנו בצילום ובעריכה, ברצון להעביר לצופה את הסיפור והתחושות שלנו כשצילמנו וקבענו את הקומפוזיציה הכמעט סופית (אפשר לעשות קרופ, שיכול לשנות את הפריים לגמרי). בעריכה נוכל להמיר את התמונה לשחור לבן, לעשות קרופ או יישור, לשנות גוונים או לחזק צבעים, למחוק ולהעלים אלמנטים לא רצויים או לבצע שינויים סלקטיביים, ולהביא את התמונה למקום אחר לגמרי.
לפני ואחרי של צילום זריחה בבתרונות רוחמה - צילום ע"ב קובץ RAW ועריכה נכונה תאפשר לנו לחלץ פרטים, תאורה וצבעים כפי שנרצה, בהנחה וכמובן צילמנו כמו שצריך בזמן אמת בשטח, מבלי "לשרוף" את השמיים או "לאטום" את האיזורים הכהים בקרקע. בקורס צילום נוף אנחנו מגיעים בין היתר גם לפה
אתגרים עליהם אין לנו שליטה:
תאורה - צלמי נוף מחפשים תאורה מיוחדת, רכה וחמימה, צבעונית או מפתיעה ומסתורית, משהו שלא תמיד מתקיים אלא בשעות מסוימת ובהינתן בתנאים מאוד מסוימים של מזג אוויר, עננות, זוית ועוד. בגלל שאין לנו שליטה, זה אתגר לא קטן ועם הזמן, הניסיון המצטבר והמיומנות - אנחנו ממוקדים ומפוקסים על סיטואציות מסוימות. לדוגמה - מזג אוויר חורפי הוא יתרון, זמן של זריחה ושקיעה הם מעולים בד"כ, ולעתים גם באור קשה ולא מחמיא ניתן להוציא תמונות מיוחדות - כי עלינו להסתכל על העולם אחרת
מזג אוויר - בהמשך ישיר לאתגר התאורה - אין לנו שליטה על מזג האוויר, תרתי משמע. ושאני אומר מזג אוויר, אני מדבר על רזולוציות הרבה יותר נרחבות מ-"האם יירד גשם". אני מדבר על ערפל (שזה מושלם!!), עננות - נמוכה, בינונית או גבוהה ואפילו סוג העננות, מידת הלחות, הטמפרטורה, אובך או ראות לקויה - לכל אלה השפעות ישירות על תנאי הצילום ובכלל, על הגיחה עצמה - התניידות, התנהלות בשטח, תפעול הציוד, צילום תקין וכמובן בטיחות.
מצב השמיים - נגזרת ישירה של מזג האוויר וכמובן משפיע על התאורה אבל מצב השמיים הוא אתגר בפניי עצמו, מבחינת הקומפוזיציה. יש על כך השפעות על חלוקת הפריים, זוית הצילום, כיוון כללי, האם אבצע צילום של פריים אחד או רצף הערמות לטובת HDR, אולי זה ישפיע עליי ליצור מקבץ תמונות לחיבור פנורמי. בשורה התחתונה - השמיים הם, בד"כ, חלק בלתי נפרד מהפריים אלא אם יצרנו מילוי מלא של קרקע, ולכן יש להם השפעה ישירה וכמובן ללא שליטה עליהם, עלינו להתאים את עצמנו באופן המיטבי ביותר
לקראת סוף טיול צילום ברמת הגולן, הבנו שאת השקיעה אנחנו לא נראה, אז לפחות נעשה לימון מהלימונדה
"אין דבר כזה קר, יש דבר כזה לא להיות לבוש טוב"
בטח שמתם לב עד עכשיו במאמר, שצילום נוף לרוב נעשה בזריחות ושקיעות, ובכלל אידיאלי בעונת החורף, גם סתיו ואביב כמובן אבל יש מכנה משותף - זה כנראה אומר שקר בחוץ, או לפחות קריר. אני לא מתחיל לדבר אפילו על מקומות באמת קרים שלא נמצאים במחוזותינו אבל עדיין - זו לגמרי יציאה מאיזור הנוחות. וכן, אין דבר כזה קר, יש דבר כזה לא להיות לבוש טוב, כי זה פשוט נכון, ומניסיון! לא רק שלי, אלא של רבים.
אני לא אשכח את טיול הצילום שהשתבש בגלל מזג אוויר דיי קר, הטמפרטורה הייתה 3.5 מעלות ובתוספת רוח דיי חזקה זה הרגיש מתחת לאפס. רוב האנשים ברחו לרכבים להדליק חימום, חלק ניסו בגבורה לצלם אבל קפאו, סבלו ופרשו גם הם. מפה לשם התחיל טפטוף גם, והטיול הסתיים הרבה יותר מוקדם מהצפוי. אבל, זה קרה כי המשתתפים לא התאימו את עצמם לסיטואציה, וכנראה גם לא היו בעלי ניסיון של צילום בשטח בתנאים כאלה, וגם לא פחות חשוב - החשיבה בתוך הקופסא משפיעה. מי שבא "לחוות", להנות, לטייל וכמובן לצלם, ולא עושה זאת על בסיס קבוע - בין אם באופן עצמאי, בסדנאות וטיולים או בכל קונסטלציה - יהיה בפער גדול בין המצופה למציאות. למדתי מזה גם לעשות הכנה מיטבית ועמוקה הרבה יותר לפני כל טיול, וזה בהחלט שיפר את המוכנות הכללית של כל המשתתפים בטיולים מאז, אבל מנגד טרם קרה מקרה כזה שוב של כפור רציני. תכל'ס, זו יכולה להיות הכנה נחמדה לטיולים הרבה יותר אינטנסיביים בחו"ל..
לובש חרמונית בהר חרמונית - גם מזג אוויר קשוח, גם קור עז, גם רוחות, גם שמיים ועננים מטורפים, כל שצריך הוא לצלם..
מה חשוב לדעת מבחינת ציוד - מה צריך, מה כדאי?
אז מלבד מצלמה (באמת!) רצוי שיהיה לנו ציוד בסיסי שיאפשר לנו גמישות ויכולות בעולם צילום הנוף
איזה ציוד צריך בגדר חובה?
עדשה רחבה - רצוי באורך מוקד 18 מ"מ ומטה למי שיש מצלמה עם חיישן קרופ או מאורך מוקד 28 מ"מ ומטה למי שיש מצלמה בעלת חיישן פול פריים. הדבר יאפשר ליצור פרספקטיבות רחבות ולהכניס לפריים כמה שיותר אלמנטים ופרטים.
עדשה זום/טלה - כי נוף מצלמים גם באורכי מוקד צרים! בגדול כל אורך מוקד בין 85 מ"מ ועד 500 מ"מ יהיה נהדר, תלוי כמובן במשתנים שונים - מרחק שלכם מהנושא, מרחק מהנושא לרקע, קומפוזיציה רצויה, היכולת שלכם להתמקם שונה ולא פחות חשוב - השדה ראייה שאתה רוצים בפריים, מעבר לזום עצמו.
חצובה - בגדול זה לא בלתי אפשרי לצלם נוף בלעדיה, אבל אי אפשר באמת להגיע לתוצרים טובים כשהיא לא בחזקתנו. חצובה מאפשרת לנו לקבע ולייצב את המצלמה בפוזיציה, גובה וזוית רצויים, ובכלל לבצע חשיפות ארוכות, הערמת חשיפות בין אם לHDR או פוקוס וכמובן פנורמה. גם אם מדובר בפריים ללא טכניקה מורכבת, חצובה מאפשרת לנו לצלם יותר מדויק ונכון יותר, וכדאי מאוד שתהיה יציבה ואיכותית, שתתמוך בציוד שלנו מצד אחד ותעמוד באיתני הטבע מצד שני. מזמין אתכם לקרוא את המדריך לרכישת חצובה שכתבתי, שם יש גם כמה מומלצות
איזה ציוד כדאי שיהיה?
פילטרים - אי אפשר לדבר על צילום נוף בלי לדבר על פילטרים. על קצה המזלג - פילטר ND שמאפשר לנו לעשות חשיפות ארוכות במהלך אור יום מבלי לשרוף את התמונות ובכלל - לפתוח עולם חדש וענק של אפשרויות צילום, ופילטר CPL - פולורייזר, שמסייע בכמה דרכים וביניהן - רוויה והבלטה של פרטים בפריים, וביטול או חיזוק השתקפויות בפריים. בקרוב יעלה מאמר נרחב על פילטרים לצילום נוף
שלט - לשליטה על עיתוי הצילומים במצלמה ללא השפעה פיזית - ובכך לעשות חשיפות ארוכות של עד 30 שניות, חשיפות ארוכות בהתאמה אישית של מעל 30 שניות, טיים-לאפסים, צילום עצמי ונוחות מיטבית מבלי להפעיל טיימר בכל פעם.
בחזרה לעדשות - אורך מוקד 12 מ"מ ומטה לבעלי מצלמות עם חיישן קרופ או אורך מוקד 16 מ"מ ומטה לבעלי מצלמות עם חיישן פול פריים.
הציוד שלי בפעולה במסגרת הדגמה באחד הלוקיישנים של הטיול צילום לרמת הגולן
רגע, עם כל הקשיים והאתגרים, איפה התרפיה פה בדיוק?!
אני יכול לענות על כך מהזוית האישית שלי אבל בטוח שמי שכבר "בפנים" העולם הזה, יסכים לרוב..
זה שיש כל כך הרבה אתגרים, כל כך הרבה משתנים שאין שליטה עליהם, המרדף אחרי הפריים המושלם (נכון שאין דבר כזה אבל באופן יחסי ללוקיישנים, תנאים וסיטואציות מסוימות, יש דבר כזה), התפעול של ציוד שונה במקביל, החשיבה היצירתית, ההסתכלות השונה והראייה הצילומית, שימת לב לפרטים, צבעים ואור, וכל זה - במרחבים פתוחים, באוויר נקי, עם מים וירוק ולפעמים גם לא - הם תרפיה נהדרת עבורי, ובמיוחד לתוך עידן הקורונה - הרבה יותר אנשים לא לוקחים כמובן מאליו את עצם האפשרות, החירות - לצאת, לטייל ולצלם..
מצליחים לשמוע את המים ולהרגיש רגועים? מתוך אחד ממפגשי השטח של קורס צילום נוף