קשה לכם לחשוב על לקום באמצע הלילה כדי לצלם את הזריחה? כדאי לכם לקרוא את המדריך..
לקום מוקדם אבל באמת מוקדם, כלומר באמצע הלילה כשחשוך, זה קשוח.. בטח בעונת הזריחות היפות של החורף, וגם לעתים בסתיו ובאביב - לא פשוט לצאת מהפוך אל הקור והחושך שבחוץ. אבל, מי שעשה זאת פעם פעמיים לכל הפחות, יודע שהתגמול עצום! אבל, ויש פה אבל גדול, רק להצליח להתעורר וגם לצאת מהמיטה זה לא מספיק! אז הכנתי לכם מדריך באמצעותו תלמדו כיצד להפיק את המקסימום מצילומי הזריחה שלכם, כי יש לא מעט מה לדעת ומה לקחת בחשבון.
איזה מזל שקמתי באמצע הלילה ובאמצע שבוע לסיור שטח?
בואו נתחיל מתיאום ציפיות לגבי זמנים
כמו כל יעד בתכנית ידועה מראש, צריך לגזור זמנים ופעולות אחורה.
זה אומר שאם אנחנו רוצים לצלם זריחה, עלינו להבין מתי אנחנו רוצים לצלם אותה בפועל, ומשם ללכת אחורה ולהבין כמה זמן אנחנו צריכים לכל פעולה. סה"כ נשמע פשוט לא? הכול תלוי כמה אתם יורדים לפרטים, וגם עד כמה אתם כבר מנוסים בצילומי זריחה.
תחילה עלינו לברר זמן זריחה - שזה קצת טריקי אבל נשמור את זה לפסקה הבאה
לאחר מכן אנחנו צריכים להבין כמה זמן אנחנו צריכים כדי להגיע, להתמקם, לבנות את סט-אפ הצילום, לקמפז, לעשות טסטים, פוקוס, מדידות אור, להרכיב פילטרים אם יש וצריך - ורק אז נהיה מוכנים לצילום.
ואז אנחנו צריכים להבין את משך הנסיעה למקום וכמובן ההתארגנות המקדימה הכללית, ורק אז נדע מתי אנחנו בכלל צריכים להתעורר, בהנחה וכמובן הצלחנו להתעורר מיד ולא המשכנו להתכרבל בפוך
למצוא קומפוזיציה, לתפעל את החצובה - הן רק חלק קטן מהפעולות שצריך לעשות כדי לא לפספס את הרגע המכריע
רגע, אז מתי השמש זורחת?
אם נשאל את גוגל או עשרות אפליקציות רלוונטיות לצורך העניין - נקבל את זמן הזריחה לפי תאריך ומיקום. זמן זריחה אומר מתי השמש מתחילה לחצות את קו האופק וניתן לראות אותה, ממקום בו ניתן לראות את האופק ללא הפרעה כלומר, ללא מבנים, הרים או מהזוית של מזג האוויר - אובך, ערפל וזיהום אוויר בחלק התחתון של השמיים.
אם יש משהו מהאפשרויות במשפט האחרון שמסתיר את קו האופק, זה ישפיע על הזמן המדויק שנראה את השמש אבל גם - יש גם משמעות לקרבה שלנו אליו ולגובה שלו.
לדוגמה, לצלם זריחה מאיזור מזרח ירושלים, נניח שכונת ארמון הנצי"ב, בעצם שם אותנו בנקודה גבוהה מעל מדבר יהודה ואופק פתוח לכיוון מזרח, אולם בבהמשך הרי מואב הירדניים שמונעים מאיתנו ריאות ישירה לקו האופק. במקרה כזה מדובר בהבדל של דקות ספורות בין זמן הזריחה הפורמלי לבין מתי נראה את השמש בפועל.
בדוגמה אחרת, נהיה בקו החוף של ים המלח שהוא המקום הכי נמוך בעולם, הרבה יותר קרובים להרי מואב הירדניים, אז גם ביחס אלינו ההרים גבוהים יותר וגם הקרבה אליהם נותנת לנו בעצם זמן זריחה בפועל מאוחר יותר משמעותית.
אז אם הזריחה מופיעה על 06:33 בבוקר, בתכל'ס יכולים לעבור בין 15-20 דקות עד שנראה את השמש בפועל, וזה מאוד קריטי ומשמעותי לנו כצלמי נוף וטבע.
בזמן שהתמונה צולמה, הזריחה כבר התרחשה, אבל ההרים הסתירו ולכן יש עוד כמה דקות עד שהשמש תעלה
אפשר לכתוב בגוגל בשורת החיפוש - "זריחה" או "זריחה ב30.12.22" והוא יתן את הזמן שלה במדויק. שוב, זמן זריחה הוא תמיד לפי קו האופק, ולעולם לא ניתן לדעת מתי רואים את השמש בפועל בגלל מזג אוויר, כן אפשר מבחינת טופוגרפיה.
דרך נוספת היא למצוא באתרים או אפליקציות שהם מקצועיים יותר ונותנים מידע מורחב מעבר, כמו עד מתי בדיוק יש חושך מוחלט, מתי מתחילים הדמדומים, זמנים של השעה הכחולה ושעת הזהב, ובקיצור - כל טווחי הזמנים הרלוונטיים לזריחה, וכמובן לשקיעה
אתר מומלץ למי שרוצה לבדוק במחשב במסך גדול - https://www.timeanddate.com/sun/
בשורת החיפוש מקישים עיר או כל יישוב (פחות קריטי לדייק כאן בין נניח ירושלים למצפה יריחו, דיי אותו הדבר) ואז מקבלים טבלה של כל הזריחות לאותו החודש, לרבות פירוט של שעת זהב, דמדומים, שעה כחולה ועוד.
אפשר כמובן להגדיר חודש אחר או שנה אחרת, והרבה קדימה ובעצם כך - לתכנן צילום זריחה מתי שרק בא לכם.
חשוב לזכור - יש מידע רק על זמנים ולא על מזג אוויר, שתמיד יכול לשבש תכניות
אפליקציה מומלצת למי שרוצה לבדוק בנייד - אפליקציית Photopills (בתשלום)
מוכוונת לצלמים ובעלת מידע מדויק ונוח בכל הקשור לעולם הזריחות/שקיעות וגם מעבר.
היא מומלצת על ידי גם מי שרוצה לצלם כוכבים, את הירח וגם מחפש מידע מורחב כמו עומק שדה, מרחקים היפרפוקליים ועוד.
אפשר פשוט לשאול את גוגל.. (צילום מסך מהנייד)
מה לגבי לוקיישן?
בכל זאת, אנחנו צלמים ואנחנו רוצים קומפוזיציה מיוחדת, ולא "סתם" לצלם זריחה באופק פתוח (חלילה לא מזלזל באף זריחה, שלא תעלבנה)
נתחיל מהבסיס - מה אנחנו רוצים:
אנחנו רוצים אופק יחסית פתוח לכיוון מזרח
מקום בו לא תהיינה הפרעות מזדמנות או קבועות בצילום - החל מבני אדם ורכבים ועד לעמודי חשמל, מבנים וכ'
הלוקיישן הכללי צריך להיות מקום שאנחנו מכירים, ברמה של היכרות באור יום
אופק פתוח
אופק פתוח לא בהכרח אומר מקום גבוה, אלא מקום ממנו יש לנו זוית ראייה טובה ומספקת לכיוון מזרח. כמובן שגובה מסייע אבל צריך לזכור את עניין הקומפוזיציה - יש לנו משהו מעניין במקום הזה שנמצא גבוה?
אפשר לאתר מקומות באמצעות קריאה וניתוח של טופוגרפיה דרך מפות כמו בגוגל maps או עמוד ענן - באתר או באפליקציה
תמיד אפשר לבחון מקומות מהכירות קודמת או לשאול בפורומים השונים של טיולים, צילום ועוד
ללא הפרעות
זה דיי מבאס להגיע למקום לצלם זריחה, ותוך כדי שהאור עולה ועולה אנחנו מגלים שיש לנו כל מיני הפרעות - קבוצות או מזדמנות. זה יכול להיות מבנים באופק, עמודי חשמל או מנופים ומנגד גם תנועה של אנשים או רכבים. גם במקומות שאנחנו מכירים, לא בהכרח נזכור מה יש שם שעלול להפריע לצילום, כי אולי בפעמים שהיינו שם לא הגענו למטרת צילום זריחה, וזה לא בדיוק היה בראש שלנו. כמובן שידע בעריכה בפוטושופ יכול לסגור לנו פינה בהרבה מצבים, אבל לא תמיד וגם לא לכל אחד זה אפשרי
לוקיישן שאנחנו מכירים
קחו לכם כלל מאוד אבל מאוד חשוב - לא נוסעים לצלם זריחה במקום שלא מכירים!
אולי במצב שקיבלתם ממש דקירה במפה עם הכוונה מדויקת ואיכותית וגם המקום עצמו מאוד נגיש ונוח - זה עוד בסדר
אבל כל עוד אתם מגיעים למקום שלא הייתם בו באור יום לפחות פעם אחת - לא להגיע לטובת זריחה!
הגעה לזריחה משמע, אם לא היה ברור עד עכשיו, זו הגעה בחושך מוחלט! בדומה לצילום כוכבים, הגעה למקום בחשיכה כשאנחנו לא מכירים - עלול להיות מאוד בעייתי. הן מבחינה בטיחותית והן מבחינה צילומית.
לכן, תמיד מומלץ לעשות סיורי שטח כדי להכיר כמה שיותר מקומות, בין היתר בדיוק בשביל דברים כאלה
אפילו נסיעה עם משפחה או חברים יכולה להיות עבורנו סיור שטח, ושנוכל להיות אנחנו לבד או עם חברים צלמים - נגיע לשם שוב והפעם עם היכרות.
אין כמו התחושה שאתה רוצה לצלם זריחה ואתה יודע בדיוק לאן אתה רוצה לנסוע, ואולי אפילו איזה פריים וממה יהיה בנוי.
ההמלצה שלי לטובת בדיקת מפות והכנת סיורי שטח, כמו גם בדיקת לוקיישנים - אתר עמוד ענן (יש גם אפליקציה, בחינם)
לא תסיירו ביום, אלא תוכלו למצוא מקומות כה יפים שנמצאים מטרים בודדים מהדרך, כי בחושך פשוט לא רואים אותם
הפקת המקסימום מצילום הזריחה - חלוקה לשלבים
אחרי שדיברנו על תיאום ציפיות, זמנים, לוקיישנים ועוד - צריך לדבר בתכל'ס איך מפיקים את המקסימום מצילומי הזריחה.
האור שמתגבר, הצבעים שמשתנים, תנאי מזג אוויר וכמובן הלוקיישן עצמו - כולם ביחד יכולים לספק לנו הספק צילומי אדיר, אם רק פועלים נכון. מה הכוונה פועלים נכון? לפעול נכון זה לא רק לתפעל את המצלמה כראוי, זה גם לזהות הזדמנויות, שינויים בתאורה, הנכונות להחליף עדשה לטובת אורך מוקד אחר ואפילו - להסתכל למקומות אחרים בכלל, ולא לפריים ה"קלאסי"
30 הדקות שלפני הזריחה
זה הזמן שיש כבר מספיק אור כדי שנראה מה קורה סביבנו, ונוכל להיות מוכנים מבחינת קומפוזיציה. הזמן הזה גם נקרא "השעה הכחולה", ולא סתם - הכול מואר באור כחלחל, רך ועדין למשך טווח זמן קצר, וזה לא באמת שעה אלא קצר הרבה יותר, תלוי בזמן בשנה ובמיקום בכדור הארץ. במידה ויש עננות, טרם הזריחה יכול להיות מצב לצבעים מיוחדים שהם מקבלים מהשמש - שהרי הם "רואים" אותה אבל אנחנו עדיין לא. זה תלוי בלא מעט משתנים - סוג העננות, הגובה שלה, המיקום שלה והאם יש קשר ישיר בינה לבין השמש. מספיק שיש שכבה אובך או עננות נמוכה יותר שמכסה - ולא נראה שוב צבע מיוחד עד הזריחה, ואולי גם אחריה. חשוב להדגיש שצילום בזמן זה מחייב תריס איטי ועל כן חצובה חובה, וכמובן שבמצב כזה אין צורך בISO גבוה כי נוכל לקבל את האור שאנחנו צריכים ממהירות תריס איטית יחסית, והצמצם כמובן בהתאם לעומק השדה הרצוי
העננים קיבלו גוונים מיוחדים והכול השתקף בבולען. צולם כ-20 דקות לפני הזריחה, במסגרת סדנת צילום נוף וטבע 24 שעות בים המלח
כ-25 דקות לפני הזריחה תוך כדי נסיעה לנקודה המתוכננת, מזהה צבעים מיוחדים וטקסטורות עננים לא רגילות, ומיד עוצר את הרכש. צולם עם 70-200
10 הדקות סביב זמן הזריחה - 5 לפני ו-5 אחרי
בשלב הזה יש הרבה מאוד אור וכל שנותר הוא שהשמש תיחשף מבעד לאופק. זה הזמן לצלם את הקומפוזיציות האחרונות טרם השינוי המשמעותי באור. כלומר, במצב בו אין עננות שתסתיר את השמש, לפחות בתחילת המופע שלה מעל האופק, התאורה הישירה שלה תשפיע עלינו ועל הצילומים הבאים שנעשה. אולי נרצה לתפוס את הסנוור הראשון שלה, אולי נרצה לחכות שתעלה בשלמותה ואולי בכלל נרצה להפנות מבט לכיוון אחר כדי שהיא לא תיכנס לפריים הבא.
בכלל, הימצאות או אי הימצאות של השמש בתמונה יכולה מאוד לשדרג אותה אבל גם יכולה מאוד להוריד אותה, תלוי כמובן בקומפוזיציה, במדידת אור נכונה ובפרמטרים מתאימים.
כמה טיפים בעניין הזה:
אם יש ראות טובה ונקייה, לא אובך או ערפל - השמש תהיה חזקה ומסנוורת מיד עם הופעתה
אם יש ערפל או אובך, גם אם שכבה קלה של אבק באוויר - זה מרכך את השמש ומאפשר לעשות דברים מעניינים, לפני שהיא "תתפוס גובה" ותעלה מעל אותו אובך או ערפל, ואז תסנוור כפי שהיא אמורה
מצב ייחודי ולא רגיל בו יש כיסוי עננות מלא בשמיים אבל עם פתח צר ודק לאורך האופק, וברגע שהשמש זורחת הכול "מתפוצץ" ונותן רגע מיוחד שנמשך ממש שניות, אפילו לא חצי דקה, עד שנגמר
רגע של דקות ספורות בין עליית השמש לבין ההיעלמות שלה לתוך עננות סמיכה, בו הכירה באור אדמדם ורך את הערבות של פינלנד. צולם במסגרת טיול צילום ללפלנד בפברואר 22'
30 הדקות של אחרי הזריחה
בזמן הזה השמש מתחילה כבר לתפוס גובה, האור ממנה כבר חזק וזה הזמן (לא להפסיק לצלם) להתחיל להתסכל לכיוונים אחרים ולבחון קומפוזיציות חדשות אפילו, באורכי מוקד שונים. לדוגמה, צילום לכיוון כללי שהוא 90 מעלות ממיקום השמש, יכול לתת מגוון עצום של אפשרויות חדשות, לכן לא לחפש קומפוזיציות רק לכיוון מזרח, אלא גם צפון או דרום. בזמן הזה השמש נכנסת לשעת הזהב, והכול נצבע באור יפהפה ורך, לזמן קצר ביותר
השמש מתחילה לתפוס גובה? אין עננים? תתחילו להסתכל לצדדים
השמש עלתה, כיוונתי מעט דרומה יותר אבל לא הרבה - דרום מזרח, כדי שהיא לא תיכנס אבל האור שהיא צובעת את הכול - כן. צולם במסגרת שיט צילום בים המלח
לכאורה סיימנו.. האמנם?
אחרי שהשמש כבר ממש גבוהה ואפילו שעת הזהב כבר לא איתנו, זה לא אומר שמפסיקים לצלם! יש אינספור הזדמנויות, במיוחד ב"עונת צילומי הנוף" שהשמש, גם אם חשופה ולא מאחורי עננים, נמוכה יחסית ובזוית כזו שניתן לקבל עדיין צבעים מיוחדים ואור שנשבר בדרכים שונות
זה הזמן גם לנסות להתמקד בהרכבי אור וצל מיוחדים, תקריבים למי שיש עדשת מאקרו וגם למי שלא ואפילו צילום בזום משמעותי באורך מוקד צר
צילום נוף אבסטרקטי בשעת הזהב כאשר השמש "הדליקה" את העשבים במכתש רמון כאילו מפוזר שם זהב. צולם בסיום סדנת רודפי הכוכבים, שתמיד מסתיימת עם צילום זריחה
טיפות הטל של הבוקר מצטלמות נפלא כשהשמש נכנסת לזוית הנכונה. צולם עם 70-200, לא עדשת מאקרו
מילים אחרונות על קומפוזיציה
כל התהליך הזה של להצליח לקום באמצע הלילה מהמיטה, לדעת לאן לנסוע בחשיכה מוחלטת, לתכנן את כל הסיפור, לבצע ולתפעל והכול - נגמר בקומפוזיציה. טכנית זה לא באמת נגמר שם, זה נגמר בעריכה, אבל נתמקד כרגע כמובן בהתנהלות בשטח
תמיד יש את ההתלבטות כיצד לחלק את הפריים בין הקרקע לשמיים - שליש קרקע ושני שליש שמיים או הפוך - שני שליש קרקע ושליש שמיים, כיאה לחוק השלישים. אולי בכלל לחלק חצי-חצי? ומה לגבי עוגן או נושא מיוחד בפורגראונד? אז כמובן זו תורה שלמה בפני עצמה שאני מקפיד לדבר ולהדריך עליה בסדנאות שלי, אבל בכל זאת - בקביעת הקומפוזיציה:
השתדלו לחשוב מה אתם רוצים להכניס לפריים ומה לא
מה יעביר את הסיפור, ההתרחשות והאווירה בצורה הכי טובה
האם הצופה ירגיש את מה שאתם רוצים שירגיש, כאשר הוא לא נמצא איתכם שם ורואה הכול אלא רק את הקומפוזיציה הסופית
מצרף כאן למטה דוגמאות נוספות לקומפוזיציות שונות, וההמלצה שלי היא שתתמקדו בחלוקה בין השמיים לקרקע, במצב האור, בעוגנים או אלמנטים שונים בפורגראונד
טווח ה30 דקות לפני הזריחה ללא עננים, מה שעבד נפלא עם מיקוד ודגש על הפריחה והעץ הבודד, מתוך סדנת צילום נוף וטבע 24 שעות
רגע לפני הזריחה ללא עננים בשמיים, מתוך שיט צילום בים המלח
צילום באורך מוקד צר יותר על מנת להתמקד בבוהק הכתום והטורבינות בשילוב העשבייה שבולטת מתוך המים
ענן בודד שקיבל צבעים יפים לפני הזריחה בפועל, באורך מוקד צר על מנת להתמקד ולמרכזו מעל העץ הבודד
וזמן קצר לאחר מכן, דקות ספורות אחרי הזריחה, פריים נוסף בתאורה אחרת ועם נראות אחרת של צבעים, שהמכנה המשותף היחידי שנשמר הוא מירכוז
המדריך סייע לכם? חידשתי לכם ולו לפחות משהו אחד?
מוזמנים להגיב ולשתף, לשאול שאלות וכמובן לעקוב ברשתות החברתיות
מוזמנים להצטרף ולעקוב
כל הסדנאות והצטרפות לתפוצה במייל - www.kfirphoto.com/workshops
סדנאות לפי לוח שנה - www.kfirphoto.com/schedule
שיעורים והרצאות - https://www.kfirphoto.com/online-lectures
האינסטגרם של רודפי הכוכבים - https://chat.whatsapp.com/HkLrJ07hiwX3au861sE5RT
קהילת רודפי הכוכבים בפייסבוק - bit.ly/starchasersfb